מקור: http://www.thehighdefinite.com/wp-content/uploads/2011/04/disneypocalypse_by_mattrhodes-d3bxekx.jpg
כן, אני יודעת שאתם מצפים בקוצר רוח לחלקו השני של הפוסט על דירק ג'נטלי, אז על מנת לסייע לכם להעביר את הזמן עד שאסיים לכתוב אותו, אני מכריזה בזאת על מסורת בלוג חדשה!
מפעם לפעם אפרסם כאן פוסט מסוג "קישורי דרך". מה אלו "קישורי דרך" תשאלו? ובכן, הכוונה היא לקישורים שנתקלתי בהם לאורך דרכי במסילות המידע של הרשת. קישורים שיכולים להיות אקזוטיים ומרתקים אבל שכרגע אין לי כוונה לכתוב עליהם פוסט רחב יותר (אולי בעתיד), או שהם נחמדים בפניי עצמם אבל אין מה לכתוב עליהם פוסט שלם (כאשר הכוונה לפוסטים שלי, שכפי שראיתם, הם יותר מאמרים מפוסטים 🙂 ). אם להיתלות באילנות גבוהים לרגע, מקורות ההשראה שלי לפוסטים מסוג זה הם אסופות הקישורים הנפלאות: גיקדום של ידידי ניימן ועונג שבת של גיאחה. אם אתם לא מכירים אותן עדיין, רוצו והתעדכנו!
אז הנה כמה דברים שליקטתי לאחרונה, בלי שום סדר או הגדרה נושאית ברורה. אני כאמור מתעניינת בכל מיני דברים מוזרים ומגוונים, כך שאני מניחה שייתכן מאוד שתמצאו כאן לפחות אייטם אחד שיעורר בכם סקרנות. נסו ותגלו:
- גלריה 1988 מציגה תערוכה של כריכות חדשות ואלטרנטיבות לספרים קלאסיים. מדובר ב- 45 כריכות יצירתיות, מגניבות ומלאות השראה. כמה מהפייבוריטים שלי מבין התמונות: גן העדן האבוד של ג'ון מילטון (עם אותיות עבריות מסביב לכריכה, מעניין!), המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד של רוברט לואיס סטיבנסון, בהרי הטירוף של ה.פ. לאבקרפט, סופר האימה המפורסם, והגלגול של פרנץ קפקא.
- בלוג המדע-בדיוני והפנטסיה io9 (מהטובים ברשת בתחומו), פירסם מאמר מרתק ומעמיק במיוחד שמתחקה אחרי שורשי מיתוס המדען המטורף רק כדי לגלות שמקור המיתוס בגברת מטורפת במעבדה דווקא. זה אולי נשמע כמו מאמר סקסיסטי אבל למעשה הוא דווקא מציג חוקרות חשובות מהעבר שרובנו לא שמענו עליהן בכלל וגם ביקורת על המיתוס. מומלץ מאוד לקריאה.
- ואם כבר בנשים עסקינן, אז הנה מאמר שמנתח לפרטי פרטים את הציורים המרכיבים את הפתיח המופתי של סדרת הדגל של הייאוש הנשי הפרברי. אני מדברת כמובן על "עקרות בית נואשות". מבחינתי בעונה הראשונה היא עוד שימרה עניין כלשהו שכן היה בה אלמנט של מתח ומסתורין סביב ההתאבדות של אחת מהחבורה. לאחר שהעונה הסתיימה ועימה אלמנט זה, ועברה להיות אופרת סבון נוצצת עם מסיכת מתוחכמות, עברתי אף אני הלאה. אבל המאמר מרתק אפילו אם לא ראיתם פרק אחד מהסדרה. (לצערי, הכתבה כבר אינה זמינה ברשת)
- אם תרצו להתאוורר מעט מכל המאמרים הללו, אתם מוזמנים לבהות בתמונות העתיקות הללו ולתהות – מה לכל הרוחות והשדים? לא תקבלו תשובה, אבל זה כל הכיף. (גם במקרה הזה אסופת התמונות הנפלאה כבר לא זמינה ברשת)
- ועוד בסקציית התמונות העתיקות, טאמבלר מקסים לחלוטין שמציג תמונות וינטג' מהתקופה הויקטוריאנית ועד לשנות ה-40 העליזות. בעזרת חיבה מוזרה להוליווד הזוהרת של פעם ופטישיזם מטריד ביותר לארנבים, הטאמבלר לוקח אותנו לעולם שאולי חשבנו שאבד לנצח אבל למעשה הקסם שבו משתמר בתמונות האלו ועוד איך.
- ספריות בימינו נאבקות כדי למצוא דרכים חדשות ויצירתיות למצוא את מקומן בעולם הטכנולוגי המשתנה תדיר, ולהישאר רלוונטיות עבור דור האייפד והפייסבוק. ספריית אומנויות קטנה בקנזס מצאה דרך כזו להבהיר לסטודנטים מהי הדרך הטובה ביותר להשתמש במשאבי הספרייה. וכך קבוצה של אמנים יצרו חוברת קומיקס (בפורמט PDF, כאן) שמספרת על הספרייה בזמן התקפת זומבים. כן, שמעתם נכון. ז-ו-מ-ב-י-ם בספרייה. היכול להיות משהו מגניב יותר מזה? הסטודנטים בחוברת המתחבאים בספרייה מאימת הזומבים משתמשים באוצר הידע הגלום בה על מנת להבין כיצד להיאבק בהם. בעתיד אכתוב כאן יותר בהרחבה על דרכים יצירתיות אחרות שספריות משתמשות בהן, אבל אני מודה שזו חביבה עליי במיוחד. ניתן לראות כמה תמונות מהקומיקס כאן.
- כמעט כל מי שמכיר אותי יודע שאני מכורה קשות לתוכנית רדיו אינטלקטואלית ומופתית הידועה בשם "ציפורי לילה מתפייטות", אותה מעבירים בחן עצום ותוך כדי הדגמת ידע רב, הזמרת רונה קינן (שהתמכרותי אליה היא נושא לפוסט אחר) והמשורר והמתרגם דורי מנור. המצב כה גרוע עד שנאלצתי למצוא כינוי חיבה מקוצר לשמותיהם של המגישים בשל ריבוי השימוש בשמם בשיחות ולפיכך הם מכונים בקצרה – דונה. קשה לי להסביר בכמה משפטים כמה התוכנית הזאת הוסיפה לחיי מבחינת הנאה וידע ותגליות מוסיקליות וספרותיות אבל בכל זאת: כל תוכנית מתמקדת בנושא מוגדר אחד. רונה ודורי מקריאים שירה העוסקת בנושא זה ומספרים סיפורים מהעבר, ההווה ולפעמים העתיד שקשורים בו. בין לבין הם משמיעים שירים מהסוג שלא שומעים ברדיו בכל יום, או כמעט בכלל לא, בנוגע לאותו נושא קסום. לרוב מתארחים אורחים מכובדים שמדברים לאו דווקא על עיסוקם העיקרי אלא על הקשר שלהם לנושא הנבחר, והדיאלוג שמתפתח בין האורחים לדונה הוא נפלא בפניי עצמו. החדשות הטובות הן שאתם לא צריכים להישאר ערים ולהקשיב להם בלייב בכל יום שני, בין חצות לשתיים בלילה בגלי צה"ל, אלא שכל התוכניות הוקלטו ומוקלטות וניתנות להקשבה או להורדה בשני הקישורים הבאים: כאן ו- כאן.
זהו להפעם. מקווה שנהניתם. אתם בהחלט מוזמנים להשאיר עוד קישורים מעניינים בתגובות או לשלוח אליי כדי שאפרסם אותם. אני חוזרת להתעמק בדירק…
מסילות המידע 
המון דברים מעניינים ורלוונטיים לקבוצה ב FB. תשלחי לשם קישור או אפילו עדכון קבוע לקבוצה בעזרת networked blogs. כך אני עושה עם הבלוג שלי.
אהבתיאהבתי
בשמחה דניאל. אני כבר שמה קישור בקבוצה שלך:-) לגביי ה- networked blogs, תצטרך להסביר לי יותר מה זה אומר בהזדמנות. לא מוכר לי.
אהבתיאהבתי
עדכון מדליק. מעניינת הנוכחות הנשית של מיתוס המדען המטורף. אהבתי את העובדה שהעיבוד לקפקא לא צלל לבנאליות וכלל תמונה של השרץ, אלא מראה לנו את הילדה המסתכלת ולידה טפט הfin de siecle, שאף דרך צמחיית הפרחים מעיד במשהו על עולם חרקים.
אהבתיאהבתי
לא חשבתי על אלמנט טפט צמחיית הפרחים כמרמז לעולם החרקים – תובנה יפה:-)
אהבתיאהבתי
אחלה אחלה אחלה פוסט. פתחתי המון דברים בצד לקריאה מאוחרת יותר. תתמידי במסורת (ואגב, תמונה מדהימה!)
אהבתיאהבתי
תודה יקירי. אני בטוחה מהיכרותינו שתהנה מהקישורים:-) אני אתמיד, אל דאגה.
איזו מהתמונות? מהפתיחה או מהסיום?
אהבתיאהבתי
הפתיחה הפתיחה. אני כל כך אוהב אותה שאני שוקל להפוך אותה לטפט השבועי שלי :]
אהבתיאהבתי
זומבים בספרייה?
אם לא יקרה נס, הספרנים בעוד 10 שנים יהפכו לכאלה.
כבר עכשיו ניתן לראות סימני המהפך במקומות מסוימים 🙂
אהבתיאהבתי
ראיתי את סרטון הזה ומשום מה הזכרתי בבלוג החדש שלך. מתאים לנושא, לא?
אהבתיאהבתי
וואו, אלכסיי, אהבתי את הסרטון! ציניות במיטבה. מעניין מי יצר את הסרטון ולאיזו מטרה. בכל מקרה, זה אכן משהו שמתייחס להתדרדרות במצב הספר המודפס, ולדרכים "יצירתיות" (במקרה זה מגוחכות בכוונה) לעודד קריאה גם בימינו. תודה על הקישור!
לגביי הספרנים, אני מקווה שזה לא יקרה, והאמת שזה תלוי בעיקר בספרנים עצמם ובאנשים שאוהבים ספריות/ספרים מודפסים:-)
אהבתיאהבתי
הכל אמיתי לגמרי:
Till 1990’s Russia was the most reading country in the world. Now people read less. Chain of bookstores “100 000 books” decided to remind people about the necessity of reading. One of the places where all people still read is toilet. When there’s no book there, people read anything that is at hand and mostly air fresheners. We created fresheners with fragments of world best-sellers printed on them. Books-fresheners appeared in WC in malls, business centers, offices, restaurants and household stores. Books-fresheners gained popularity. Next month after promotion the attendance of “100 000 books” grew by 23%. Now they are going to sell the fresheners in the chain’s outlets.
Advertising Agency: Voskhod, Yekaterinburg, Russia
Creative Director: Andrey Gubaydullin
Art Director: Vladislav Derevyannykh
Copywriters: Aleksey Nikiforov, Evgeny Primachenko, Aleksandr Parkhomenko
Designer: Dmitry Maslakov
Published: March 2011
אהבתיאהבתי