קישורי דרך – 11.05.11: הדמיון הוא פורץ שקט

מקור: http://bit.ly/fDbJCT

רואים את התמונה למעלה שמדברת על ההבדלים בין שני צידי המוח? יופי. עכשיו תלחצו עליה, היא תפתח בצד. תעברו לשם, תקראו בקול רם את הצגת הזהות של שני הצדדים. הוסיפו לכך את טון הדיבור הנראה לכם הולם, את הקצב המתאים, ואת עוצמת הווליום. עם איזה צד אתם מזדהים יותר? באיזה צד נראה לכם כיף יותר להעביר את חיינו הקצרים על פני הכוכב הזה? תנשמו עמוק פנימה את הניחוחות, הקולות, התחושות, הרגשות והמחשבות שעולים בכם מהשוואה זו. התשובה שלכם יכולה להיות כל אחד משני הצדדים. האמת היא שאנחנו זקוקים לשניהם. האנושות לא הייתה מגיעה לכל הישגיה מבלי כל אחד משני הצדדים והשילוב בין השניים. אבל כשהסתכלתי על אסופת הקישורים שאספתי בשבילכם הפעם, התחוור לי לפתע שהמכנה המשותף בין כולם הוא שהם עדות מדהימה לכוחו ועוצמתו של הדמיון האנושי. במילים אחרות, הפוסט הזה הוא כל כולו שיר הלל לצד הימני של מוחנו, כפי שהוא מוסבר – מכל המקומות בעולם – בפרסומת של מרצדס בנץ.

הכוח המתפרץ של הדמיון מתגנב בשקט אל חלומותינו בזמן הערות והשינה, מתגנב דרך הפינות האפלות של מוחנו, מפתיע אותנו ברגעים בלתי צפויים, דוקר את מחשבותינו ורגשותינו וזורק אותנו אל עולמות מלאי צבע, חיים, כאב, שמחה, בריאה ויצירה. הוא מכריח אותנו לנקוט פעולה, לזוז מהגדר אל החיים, להשקיע את הקרביים שלנו בליצור משהו שגדול מאיתנו לפעמים ומבטא בדיוק את מי שאנחנו בפעמים אחרות. התוצאות של רגעים עילאיים כאלו מתגלמות בהרבה מן הקישורים שאציג בפניכם בעוד רגע: רגעים שבהם אנשים בראו דברים המתעלים על המובן מאליו, השגרה הרגילה, המוכר עד אימה, השחוק עד כדי גועל, פשוט על ידי הבחירה להשתמש באחת המתנות הבסיסיות שקיבלנו, הזמינה לכל אדם באשר הוא.

1. אפרופו דברים המתפרצים לפתע אל עולמנו, זה בדיוק מה שאירע עם זרם האומנות אר נובו. ה"אומנות החדשה" עלתה על בימת ההיסטוריה במחצית השנייה של המאה ה – 19. מה שהחל כתוצאה של מצוקה כלכלית של אומנים אשר ניסו למכור ריהוט ופריטים שימושיים שאינם אומנות "טהורה" הפך לתנועה רחבה, חובקת עולם, שתפסה עד מהרה מקום חשוב באומנות, עיצוב, אדריכלות, ריהוט, צורפות ועוד תחומים. אמני הארט נובו השתמשו במוטיבים מעולם החי והצומח, ובעיקר התרכזו בלסגוד לנשים ביצירתם. לא מטרה רעה, נכון? אמנים מוכרים ומובילים מהתנועה הם האדריכל אנטוניו גאודי והאמן הנפלא אלפונס מוכה. אני אגלה לכם סוד: לא זאת בלבד שהיה לי העונג לבקר במוזיאון של מוכה בפראג, אלא שאת קירות חדר עבודתי מפארות בעיקר יצירות שלו. זאת בדיוק הסיבה שהתלהבתי כל כך כאשר גיליתי שישנם אמנים שיצרו כרזות חדשות עבור סרטים וסדרות מפורסמים בסגנון האר נובו. באמצעות המוטיבים של האר נובו, אותם אמנים בראו מחדש את המיתוסים המוכרים של לאבקרפט, "ברבור שחור", מלחמת הכוכבים, הנוסע השמיני, והכי חשוב – דוקטור הו. בדקו את יצירותיהם כאן.
2. יש אנשים היוצקים אל תוך נייר את מחשבותיהם וחלומותיהם, משרבטים עליו על מנת להעביר את הזמן החולף באיטיות ובונים ממנו מטוסים אותם הם מוסרים לילדיהם. אבל מכל הסיבות הטובות להשמדת עצים, סיבותיהם של האמנים הללו נראות לי הטובות ביותר. הסתכלו על הצ'יף המורה ובנו, על הארמון הקסום עם כל פרטיו הקטנים והמופלאים, על עולם החי המתעורר לנגד עינינו בצורת נייר, ותגידו לי שיש גבול לדמיון האנושי וליכולותיו. כאן תוכלו למצוא עוד הדגמות לכך.
3. ובחדשות החמות של היום: חבורת גיבורי על הכריזה מלחמה על ג'ק המרטש! לא, אני לא ממציאה את זה. זה אומנם נשמע כמו כותרת של ספר קומיקס, אבל למעשה מדובר בחדשות אמיתיות לחלוטין. באי לונג איילנד, ניו יורק, פועל רוצח סדרתי המחסל נשים העובדות בתעשיית המין אשר מפרסמות את עצמן בקרייג'ס ליסט. ככל הנראה נרצחו כבר 10 נשים כתוצאה מפעילותו הענפה. חבורת אנשים הקוראת לעצמה ה- New York Initiative התאגדה יחדיו והחליטה להילחם בתופעה זו. הם חשים שהמשטרה אינה עושה די, והחליטו לעשות מעשה ולעזור ככל  יכולתם. ומה כבר הם יכולים לעשות, תשאלו? ובכן, מדובר במומחי אומנויות לחימה ונשק למיניהם, אשר מציעים לנשים אלו אנונימיות ופרטיות אך גם פיקוח והגנה צמודים. ותאמינו או לא, הם מכנים את עצמם גם בשמות הראויים לגיבורי על: Dark Guardian, Blindside ו- Skinner  (נשמע יותר כמו שם של רוצח סדרתי, אבל מה אני מבינה?). אם תרצו לדעת עליהם יותר, אתם מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק שלהם, בעמוד הטוויטר שלהם או לקרוא על מעלליהם כאן ו-כאן. מישהו מוכן להרים יוזמה דומה מקומית?
4. הרשת געשה וסערה בשבועות האחרונים (עד שהופיע המם הבא) בנוגע למותן של מכונות הכתיבה, סופו של עידן מכונות הכתיבה ויאדה יאדה יאדה. הסיבה להכרזות הדרמטיות הללו הייתה סגירתה של חברה הודית שהייתה האחרונה שעוד ייצרה מכונות כאלו. מפה לשם התברר שאותה חברה הייתה אומנם החברה האחרונה שייצרה מכונות כתיבה ידניות, אבל עדיין קיימות חברות המייצרות מכונות כתיבה אלקטרוניות. הבלוג המצויין חורים ברשת פרסם פוסט פרידה מרגש במיוחד שהכיל גם סיפור אישי וגם תמונות נפלאות שמוכיחות שעיצוב מכונות כתיבה הוא אומנות בפניי עצמה (הפוסט אינו זמין יותר ברשת). ואפרופו אומנות, האמן ג'רמי מאייר החליט שיש לו שימוש יצירתיבמכונות כתיבה: הוא בורא מתוכן פסלים! אתם יכולים להתפעל מיצירותיו כאן.
   

   מקור: http://www.flickr.com/photos/23774436@N08/4328494561/

5. ואנחנו נשארים בעולם הדפוס והכתיבה. אחד מהטאמבלרים היפים ביותר שזכיתי להכיר הוא Bookluscious (שלצערי נסגר מאז). מדובר בטאמבלר המלווה בלוג באותו שם, שכל כולו מוקדש ליופי עוצר הנשימה של ספרים, ספריות, חנויות ספרים, חדוות הקריאה, דמיון וכל הכרוך בכך. אל תפספסו. וגם אל תפספסו את ההצצה אל ספרייתו הייחודית של ג'יי וואקר. האספן בנה בית מיוחד בניו אינגלנד על מנת שיוכל להכיל ולתמוך באוסף ספריו הנדירים וביתר הממורביליה שהוא מחזיק הקשורה לעולם הכתיבה והדפוס. ריספקט. וגם קנאה. די הרבה ממנה.
6. ואם אתם חושבים שהאוסף של ג'יי וואקר מוגזם וחורג מגדר ההיגיון, אז לא ראיתם עדיין את האוספים שמאגד תחתיו המוזיאון של כל המוזיאונים המקוונים. אה? יש דבר כזה? מסתבר שכן. המוזיאון שם לו למטרה להציג את כל האוספים המוזרים, גדולים כקטנים, שמפרסמים אנשים ברשת. לא רק זאת אלא שהם יצרו סרט דוקומנטרי בשלושה חלקים בשם The Curators ("האוצרים") שמספר על חלק מהמוזיאונים ההזויים יותר שהם מציגים. כך למשל ניתן לראות את האוסף של הבחור שהחליט לאסוף רשימות מכולת של אנשים אחרים שמצא, אוסף נוסף של "דברים קטנים מאוד" ואוסף שהתחיל מתמונות ישנות שמישהו זרק. לא מדובר בסרט דוקומנטרי כבד ומשמים, אלא בסרט קצבי, מרתק וערוך היטב. מומלץ בחום לצפות בסרט וגם לבקר במוזיאון של כל המוזיאונים המקוונים בעולם, בלי לזוז מהכיסא.
7. ונסיים עם העולמות המופלאים של האמן הפולני הסוריאליסטי Jacek Yerka וחידה. התמונה למטה היא רק דוגמא אחת של יכולותיו המופלאות, ואת היתר תוכלו למצוא כאן.

מקור: http://smashingpicture.com/wp-content/uploads/2010/08/yerka6.jpg

מהי החידה? ובכן, בתמונה הסופית של הפוסט, ובתמונת הפתיחה, ישנם רמזים לנושא הפוסט הבא. עבור המנחשים נכונה במדוייק מהו אותו נושא יוגרל לייק בפייסבוק. לכו על זה.