משק כנפי ההוליסטיות – חלק ב': בעלי חיים

לפי הדרך בה כותב אדמס על בעלי חיים בספר, ניתן לחוש עד כמה נושא זה חשוב לו וכמה הוא אוהב את הטבע ובעלי החיים באופן העמוק ביותר. במובנים מסוימים, הוא מגלה כלפי בעלי חיים הרבה יותר חמלה ואהדה מאשר כלפי בני האדם האנוכיים, הקטנוניים והמניפולטיביים המתוארים בספר. דבר זה אינו מפתיע כל כך, שכן  אדמס היה פעיל נלהב בתחומי איכות הסביבה והגנה על בעלי חיים, ואפילו כתב ספר שלם המתעד את מסעו בעקבות בעלי חיים בסכנת הכחדה: "הזדמנות אחרונה לראות". טרם קראתי את הספר, אבל אין ספק שלנוכח התיאורים בספר הזה ארוץ לעשות זאת בהזדמנות הראשונה.

בעלי החיים מתוארים בספר כבעלי אופי ייחודי, שאיפות, רצונות ומאוויים ולרוב בני האדם רק עומדים בדרכם להנאה מהחיים. הסוס המשועמם שעליו רוכב הנזיר החשמלי היה מעדיף לרוץ ממקום למקום, ללחך עשב וליהנות מהאוויר הצח, אך במקום זאת נאלץ לשרת את הקפריזות של הנזיר המאמין בכל דבר חולף. במשפט מאוד אופייני לו, אדמס מחווה דעה על הקשר החד-צדדי והנצלני בין בני האדם ובעלי החיים: "קשה להניח שיצור כלשהו ישב עליו, על הסוס, במשך כל היום, יום אחר יום, בלי שהוא, הסוס, יגבש לו דעה על אותו יצור. מצד שני, בהחלט אפשר לשבת כל היום, יום אחר יום, על גבו של יצור אחר ולא לחשוב עליו כלל" (עמ' 10). מי שקרא את סדרת המדריך הטרמפיסט לגלקסיה זוכר כי גם שם מגלה אדמס את אותה רגישות והערכה לבעלי חיים, ומדגיש את מקומם החשוב ביקום לצד בני האדם, אם לא את מקומם הנעלה יותר.

בסרט די התעלמו מאספקט זה בכללותו, ורק נתנו מקום קריטי בעלילה לחתולים למיניהם (ג'ורג'/הנרי, ברניס מ-"החתול של שרדינגר" – המופיעה גם בספר). למה? ובכן, האובססיה של גיקים עם חתולים היא דבר ידוע ונזכיר כאן שוב את עניין התקציב והעלמת גורמים עלילתיים מהספר כמו הנזיר החשמלי וסוסו. במובן זה, אולי לא נמצאה דרך להעביר את רוח גישה האוהבת והמעריכה של אדמס לבעלי חיים אל הסרט. ועכשיו לציטוט נוסף:

"אני בא רק כדי להביט", אמר רג' בקול שכמעט לא נשמע. דירק הביט בו ובא במבוכה למראה הדמעות שנקוו בעיניו של הזקן, דמעות שמיהר למחותן.

"באמת, אני לא צריך להתערב – "

ריצ'ארד בא אליהם במרוצה, מתנשם ומתנשף.

"האם היה זה דודו?" קרא.

"כן", אמר רג', "אחד מן השלושה ששרדו באותה תקופה. השנה היא 1676. בתוך ארבע שנים לא תשרוד אפילו דודו אחת, ואחר כך לא יראה אותן איש לעולם. בואו", אמר. "נלך". (עמ' 177-178)

הדודו, כידוע, הוא זן של  ציפור שנכחדה לחלוטין במהלך המאה ה- 17. יש משהו בקטע הזה שלגמרי שבה אותי וגרם לי לחוש בחזקה, לרגע אחד, את עוצמת האובדן והעצב על יצור מופלא וייחודי שהיה קיים בטבע ואיננו עוד. לא פריט אחד בזן של בעלי חיים, אלא צורת חיים שלמה שפשוט נעלמה מן העולם, על כל מה שהייתה וכל מה שהביאה אליו. כמעט אפשר להרגיש שהדמעות שרג' מזיל על הדודו, הן דמעותיו של אדמס בעצמו. האמת? אני בעצמי כמעט בכיתי בקטע הזה, והוא בעיניי אחד מן הקטעים המרגשים ביותר בספר.

דאגלס אדמס עצמו היה יצור מסוג כזה, ייחודי, שאין עוד כמוהו, שאבד לנו בטרם עת. אני מקדישה פוסט זה לזכרו.

מודעות פרסומת

2 comments

  1. יעל ר. · מאי 16, 2011

    אני ממליצה בחום על "הזדמנות אחרונה לראות", מה גם שכתוב בו על אחת החיות החביבות עליי (הקאקאפו).

    הדודו הפך לסמל להכחדת בעלי חיים (ואדמס מספר על כך ב"הזדמנות" בפרק על מאוריציוס), אבל הוא רק פסיק קטן. מדי שנה נכחדים בעולם מינים רבים של בעלי חיים וצמחים שאת חלקם אפילו לא זכינו להכיר.
    סיפור מעניין על הדודו הוא שיש עץ המכונה "עץ הדודו", שנחשב לנדיר ועומד בפני הכחדה. היתה תיאוריה שההיכחדות שלו קשורה בזו של הדודו, כי הזרעים של העץ היו בעלי קליפה מאוד קשה, שמנעה מהם לנבוט. כשהדודו היו אוכלים את הפירות הקיבה שלהם היתה מאכלת את הקליפה, וכך הזרעים היו חוזרים לטבע מוכנים לנביטה.
    זהו סיפור נפלא שבמשך תקופת מה שימש כראייה לחשיבותו של כל מין במארג החיים הכללי בכדור הארץ – אלא שלמרבה הצער מחקרים מאוחרים כנראה מראים שהתיאוריה הזו כנראה לא לגמרי נכונה…

    אהבתי

    • inforails · מאי 16, 2011

      יעל, תודה רבה על התגובה המעניינת והמושקעת.

      אני משתוקקת כבר לשים את ידיי על "הזדמנות אחרונה לראות" ולקרוא אותו. הזכרת לי להכניס את זה לרשימת הספרים שאני רוצה לרכוש, שיושבת בסבלנות ומצפה למבצע צומת ספרים הבא:-)

      אני כן מאמינה במסקנה שכל מין חשוב במארג החיים בכדרה"א, בדרכים שקשה לנו אפילו לנחש לפעמים – אפילו אם הסיפור המקסים על הקשר בין הדודו לעץ הדודו איננו נכון ספציפית.

      בנימה אישית, אני מאוד אוהבת את הבלוג שלך, ולכבוד הוא לי שהצטרפת לקוראי הבלוג שלי:-)

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s